לדעת לעמוד על שלי

150 גולשים קראו מאמר זה | 0 תגובות פורסמו

לדעת לעמוד על שלי, לדעת להגיד לא, ולהפסיק לרצות.

היום..נשמע לי די פשוט. עד לפני שלוש שנים זו הייתה המלחמה הפנימית שלי. כמעט בכל מקום: בעבודה, מול לקוחות, בנוגע לילדיי, בזוגיות.. ממש כמעט בכל מקום.

היה לי תמיד חשוב שהכל יסתדר, שיאהבו אותי, שאצא בסדר עם כולם, שלא יעלבו ממני,

איפה אני בתוך זה..?

לפני שלוש לערך קיבלתי שיעור רציני וחשוב, שהקפיץ אותי מדרגה, שלימד אותי בצורה מדויקת להיות אמיתית ונכונה עם עצמי. ראיתי איך בכל פעם שהאוטומט של הריצוי רוצה לעלות, מיד הגיעה היד המאמנת ש"הזכירה" לי לאן הריצוי הביא אותי בפעמים הקודמות.

אומנם זה נראה פשוט, אך מי שיודעת שהיא מרצה יודעת כמה ה"לא" הוא אינו פשוט כלל.

למדתי

אם לא נעים לי, להגיד. אם זה פוגע בי, לומר שנפגעתי. אם הייתי רוצה אחרת, להציע פיתרון אחר. ככל שאני לא עומדת על שלי, ולא מדובר בעקשנות, אלא בביטוי מלא אני מבטלת את עצמי.

אין זה אומר שבכל רגע שאומר שמשהו מפריע לי מיד ישתנו סדרי העולם, אין זה אומר שכולם יעמדו עכשיו דום ויעשו כרצוני, וזו לא המטרה, המטרה בראש ובראשונה, היא לדעת להשמיע את קולי.

איפה מזהים לראשונה את הריצוי? לרוב בזוגיות, עם בן הזוג.

הרבה נשים בלי לשים לב מרצות במערכות יחסים, דואגות שהכל יתנהל על מי מנוחות, שיהיה שלום בית, ושוכחות מעצמן.

ולא הן לא התחתנו עם גבר שלא רואה אותן (רובן הגדול לא) זה פשוט חלק מהטבע והדינמיקה, אחד מרצה והשני מרוצה ? (לא באמת, פשוט יצא חרוז)

אחרי לימוד זה נראה ברור, ברור לומר לא, ברור להשמיע. אך לא לכולן, להרבה זה לא ברור, ומי שזה ברור לה, הרבה פעמים לא יודעת איך.