מיומנה של רווקה פרק א'- ביום שהסכמתי לשחרר את הפנטזיה

152 גולשים קראו מאמר זה | 0 תגובות פורסמו

כמו כול ילדה גם אני גדלתי על סיפורי האגדות וחיכיתי ליום שבוא יבוא הנסיך על הסוס הלבן יאמץ אותי אל זרועותיו, נתאהב האחד בשני ונחיה באושר ובעושר עד היום הזה.

עם השנים הבנתי שיש אגדות ויש מציאות רק שלא שמתי לב שהחלפתי את סיפור האגדה המפורסם עם סיפור אגדה אחר, בניתי לי אגדה משלי, פנטזיה כזאת שכאשר אני חושבת עלייה האושר מציף אותי וכולי ציפייה ליום שהיא תתממש ואפגוש את הנסיך שלי.

בניתי לי את דמות הגבר האידיאלי מבחינת המראה וסגנון הלבוש, העיסוק שלו, תכונות האופי שלו.

עם השנים בלי לשים לב הפנטזיה התבלבלה לי עם המציאות כשאר מצאתי את עצמי נמשכת לגברים, מחפשת את הגברים שתאומים את הפנטזיה שיצרתי ומי שאינו מתאים כמובן לא הענקתי לו כול סיכוי וגם אם כן הרי זה היה אבוד מראש.

מערכות היחסים הללו התחילו בהתלהבות גדולה ואני כמובן הייתי בעננים כול פעם מחדש שהרי מי לא אוהבת למשש לה את הפנטזיה, אבל כגודל הציפייה והשמחה כך מהר מאוד הגיעה האכזבה ואני במקום לבדוק האם הפנטזיה שייצרתי נכונה לי, נכונה בכלל הייתי עסוקה במה שכולנו בנות מרגישות לא פעם שלכולם הולך ורק לי לא ….

שהנה שוב אני לא מבינה איך יכול להיות שהגבר שבהתחלה חשק בי וחיזר מהר מאוד נעלמה לו ההתלהבות, פתאום אני זאת שרודפת אחרי תשומת הלב שלו, לפתע הוא בעצם מבין שהוא לא בנוי למערכות יחסים, או שלעיתים הוא פשוט מתאדה ומשאיר אותי עם השאלות …..

או בנות כמו שרובכן בוודאי מכירות עם הבכי, התסכול והביקורת העצמית שאולי אני הרסתי את הסיכוי לקשר אבל בעיקר עם תחושת הדבקות והנאמנות לפנטזיה, שכן ההתחלה והמפגש עם אותו הגבר האידיאלי יש לה טעם מתוק וממכר וכול גבר שפגשתי רק חיזק לי את התחושה שיש גבר שכזה ….

רק שבטח לא פגשתי את הנכון ויום יבוא וגם אממש את הפנטזיה וגם אהיה במערכת יחסים.

כך חלפו להן השנים ומצאתי את עצמי בגיל 40, אם להיות כנה הרי שבדרך פגשתי גבר אחד או יותר שרצו, שהיו מוכנים, מכוונים ובשלים אבל אני כמובן חיפשתי רק את הפנטזיה את אותו הגבר האידיאלי שיצרתי לי  …. רק שבדרך לא עצרתי לרגע לשאול האם זה הגבר שמתאים לי? האם המפגש איתו נכון לי? האם הגבר האידיאלי הוא לא זה שרוצה, בשל, משקיע גם אם בהתחלה אין את הניצוצות ואין לו את אותן התכונות ששנים טיפחתי לי בפנטזיה…

או מדוע אני כול פעם מזמנת לי את אותם הגברים שמראש אני יודעת בתוך תוכי שזה לא יעבוד, שהם לא מתאימים לי האם הפנטזיה שיצרתי לי היא המציאות או שמא הגיע הרגע להיפרד מהפנטזיה, לשחרר אותה ולהבין שזה לא שלכולם הולך חוץ ממני, אלא שאולי עם כול הכאב אני חייתי שנים באגדות ולא במציאות, החלטתי שאני אגשים את הפנטזיה ויהי מה וכך פספסתי בדרך הרבה גברים טובים שרצו אותי אבל לא הסכמתי להתעורר מהאגדה הפרטית שלי.