350 גולשים קראו מאמר זה | 0 תגובות פורסמו
איך אדע מה אני שווה? איך בעצם מעריכים את השווי של עצמי? מישהו לימד אותי את זה?
אני זוכרת איך פגשתי לראשונה את אמיר, לרגע נשמתי נעצרה…ומיד איתה הגיעה ההתרגשות, איזה חתיך! חשבתי לעצמי.. די מהר הוא ביקש את המספר שלי.. ואני הייתי בטוחה שזה סתם, קבענו למחרת להיפגש במנהטן (טיילנו אז בניו יורק) כל אחד הגיע מאיזור אחר של ניו יורק ברכבת התחתית.
הוא איחר.. לא התקשרתי, כדי לא להראות לחוצה. אני זוכרת איך אחרי 5 דקות עמדתי שם מחכה לו והמחשבה שעברה לי היא: "נו נראה לך שכזה חתיך ירצה אותך?.." בטח הבריז… חצוף..
אני מסתובבת… והוא מופיע, מתנצל על האיחור, הייתה תקלה ברכבת, גם התנצל שלא סימס להודיע כי לא הייתה קליטה ברכבת התחתית.
הדייט שלנו היה קסום, דייט של 6 שעות בסנטרל פארק.. לא הפסקנו לדבר ולי כל הזמן הזה רצה המחשבה שעבורו זה סתם, לא רציני..ובטוח שמחר לא אשמע ממנו.
למחרת הוא התקשר.. והשאר היסטוריה.
היום אחרי עבודה משמעותית על הביטחון העצמי שלי ואחרי קרוב ל 9 שנים יחד הורים ל 2 ועוד קטנה בדרך..
אני חושבת על המשפט הזה ודי בשוק, איך לא הערכתי את עצמי כל כך? איך מחשבה כזו קטנה הייתה שם כלפי עצמי? מסתבר שהיא הייתה קיימת וניהלה אותי תמיד, ולא רק אותי, הרבה מהנשים היום נמצאות עם האמונות האלה:
אני לא שווה, לא אצליח למצוא את מי שאני מחפשת, אני מפחדת לכאוב שוב בזוגיות, אני פוחדת שלא יעריכו אותי..שוב, פוחדת לאבד את החופש והעצמאות שלי…
יש נשים לא מודות בזה אך מעריכות את עצמן כל כך נמוך, שלא יודעות כמה הן באמת שוות ומוכנות לקבל יחס לא ראוי, בזוגיות, בעבודה.. ובכל מקום אחר.
וזה ממש לא צריך להיות ככה, הרבה פעמים גם אם בחוץ נראה כי ישנה הערכה, את בתוכך יודעת כמה את מעריכה את עצמך באמת.
כל אלו נמצאים בתת המודע שלך, ומנהלים אותך במערכות יחסים, האמונות האלה כלפי עצמך (ולא משנה איפה "למדת" אותם) גורמות לך להגיב לבני הזוג או לדייטים ממקום לא בריא, גורמות לך להסכים ליחס לא ראוי. ולהמון כאב.
אני יודעת שחשוב לך לטפל קודם כל בך, במקום הכל כך כך עמוק שיושב ומנהל אותך, ולא לכיוון חיובי.
