אני טובעת בעולם ההכרויות

434 גולשים קראו מאמר זה | 2 תגובות פורסמו

חושפת מתוך מכתבי מגירה שלי: "לפעמים אני מרגישה שאני לא מוצאת את עצמי טובעת בכל עולם ההכרויות, לא מוצאת את הידיים והרגליים, למה לעזעזל אי אפשר להיות אמיתיים? למה אי אפשר להיות אני? ואיך עזבת ככה בקלות?

אני יודעת שאני מקשה על עצמי המון

אבל..

אני בטח לא רוצה לחזור על אותה טעות שעשיתי אז, בחירה לא נכונה של בן זוג, חוסר תקשורת, חוסר גבולות, שמה את עצמי בצד.

ואיך כל זה קרה? בלי שום מילה. פשוט קם ועזב. שיחת טלפון אחת, בום. ביי.

אז היום אני הרבה יותר חזקה, לפחות כלפי חוץ … אני מאוד נוקשה עם גברים, אין סימני שאלה, הכל ברור, ולא מתרצת עבורם.

בעבר חשבתי עליו, ראיתי רק אותו שמתי את עצמי בצד ומה קיבלתי? כאב שלא יהיה ניתן לרפא.

מי שחווה כאב לב אמיתי, יודע כמה נמוך אפשר להגיע בהרגשה, זה מרסק את כל מה שידעת על העולם שלך, הכל נשבר שם לרסיסים, אי אפשר ממש אי אפשר לחזור חזרה, ולסמוך על מישהו כמו שסמכתי בעבר. ועל אהבה אין בכלל על מה לדבר.

זהו עכשיו אני תמיד אבדוק, אבחן ולא אתמסר לחלוטין. פגיעה כזו לא ארשה יותר, לאף אחד.

היום אני חזקה. כאילו חזקה… חזקה מבחוץ. מפנים אני שבורה, עצובה וכועסת. אני רוצה לאהוב, רוצה להתמסר ורוצה להיות חזקה, רק לא יודעת איך."

נכתב בספטמבר 2009

מתוך מכתבים שכתבתי לעצמי בזמן ניסיון החלמה מפרידה קשה.

היום אני יודעת שאם לא התהליך האימון והטיפול שעברתי אחרי הפרידה, סביר להניח שלא הייתי יוצאת מכאב והאמונות הרבות שנוצרו סביב זוגיות. הייתי ממשיכה לנהל דייטים בכעס המון האשמה על העולם הגברי. וכנראה שאף אחד לא היה יכול לגרום לי להתרגש או להתאהב בו. אני יודעת ובטוחה שהצלתי את עצמי ברגע שלקחתי החלטה לרפא את עצמי, פעם ראשונה לא לשים את עצמי בצד, אלא לבנות את מה שנשבר שם מבפנים.