340 גולשים קראו מאמר זה | 1 תגובות פורסמו
"למה הוא לא מקשיב לי? אני נפתחת, משתפת, מחפשת הקשבה.. והוא עונה תשובות קצרות בחוסר סבלנות, מזדרז לסיים את השיחה.. או עסוק תוך כדי השיחה במשהו אחר…
למה אני שם בשבילו כשהוא צריך אותי (למרות שכשקורה לו משהו, הוא דווקא מתרחק פתאום) אבל כשאני צריכה אותו הוא לא מתנהג כמו חבר?!"
"זה כ"כ מבאס אותי שהוא לא רוצה לבוא איתי להופעות, להצגות.. הוא אומר לי- תלכי עם חברות שלך, אבל אני הכי רוצה ללכת איתו, להיות שם איתו.. שנהנה ביחד.." "הוא מתנהג לא יפה, מזלזל, לא מכבד אותי, אני נעלבת, בוכה, מתחיל סרט שלם ואז הוא מתרחק ממני עוד יותר – אבל זה הוא שהתחיל את זה! מה, אני אמורה להגיד שזה בסדר איך שהוא מתנהג?! רק כדי שהכל יהיה בסדר בינינו?!
הוא גורם לי לבכות ואח"כ מתעצבן שאני בוכה! נמאס לי!"
* * *
פעם המשפטים האלו, הקביעות האלו, הכעיסו אותי מאוד. אבל עם הגיל, הניסיון והבגרות – הגיעה ההכרה במציאות. זה לא עניין פמיניסטי, זה לא עניין שוביניסטי, זה עניין של שתי חיות שונות, דומות אבל שונות. וזה לא קובע מי טוב יותר ומי פחות. זה רק מצביע על השונות שבינינו.
זה מתחיל במשיכה ראשונית, אנחנו מחפשות להתרגש, להתאהב, רוצות שהוא יהיה מקסים ועדין מקשיב, תומך, מתחשב.. והם מחפשים לצוד, לכבוש, להשיג.
אנחנו יותר רגשיות, הם יותר שכליים. זה לא אומר שאנחנו לא חכמות, זה אומר שאנחנו עובדות יותר מהרגש.
אנחנו מנתחות מצבים באופן רגשי, הם מנתחים מצבים עניינית, שכלית. אנחנו צריכות לדבר ארוכות, גם בטלפון, לשתף, לנתח מצבים.. אנחנו רוצות הבנה, הזדהות.
הם משתמשים בטלפון להעברת מידע, שיחות ענייניות, פותרי בעיות. אנחנו מסוגלות לדבר בטלפון, להדיח כלים ולשמור על הסיר שעל הגז בבת אחת, והם לא יכולים גם לענות למייל וגם להקשיב לך.
נשים רוצות להרגיש נאהבות. גברים רוצים להרגיש נערצים.
נשים רוצים לשמוע אותו אומר "אני אוהב אותך". גברים רוצים לשמוע אותנו אומרות "אני מעריצה אותך".
אנחנו זוכרות את כל הפרטים – תאריך פגישה ראשונה, שעה ומקום, מה לבשנו, מה הוא לבש.. תאריכי ימי הולדת, ימי נישואים.. וכמובן – מה היה הדבר המעליב הזה שהוא אמר בריב ההוא, בדיוק לפני שנה.. (ואיך הוא לא זוכר את זה?!)
הוא לא זוכר אפילו את יום ההולדת של אמא שלו.
וזה לא סתם, ההבדלים האלו כבר הוכחו במחקרים. האונה הימנית במוח, זו שאחראית על יכולת התמצאות מרחבית ויכולת חשיבה שיטתית, מפותחת יותר אצל הגבר, ואילו האונה השמאלית, שאחראית על יכולת השפה, תקשורת ומעורבות רגשית – מפותחת יותר אצל האישה.
גם בחוש הראייה יש הבדלים עפ"י המחקרים. לנו יש ורוד פוקסיה, ורוד בזוקה, ירוק בקבוק, אפרסק, שמנת, טורקיז.. הם יכולים להבחין, עפ"י המחקרים, רק בכ- 7 צבעים.
זה בטבע שלנו. שלנו, שלהם.
אז.. כמו שלא תכעסי על אדם חירש על כך שאינו מסוגל לשמוע אותך, אין באמת סיבה לכעוס עליו כשהוא חסר סבלנות ולא מבין למה הכחול-נפט לא הולך עם הצהוב-בננה. זה מעצבן, אני יודעת, אבל זה מאבק חסר סיכוי ותכלית.
כשאת עצובה אחרי יום קשה, את צריכה את הקרבה שלו, החיבוק, ההקשבה, שילטף, שיבין, שיצדיק אותך, שינחם. הוא, במקום זה, נותן לך פתרון ענייני לבעיה, מה שמעורר בך כעס כי את הרי יודעת מה צריך לעשות, לא לזה את זקוקה ממנו. והוא לא מבין מה היה לא בסדר במה שאמר לך. הרי באת אליו עם בעיה, והוא נתן לך פתרון. זה מה שהוא יודע. הדבר היחיד שהוא לא יודע, הוא למה את באמת זקוקה.
גברים ממאדים, נשים מנוגה
הוא ממאדים, את מנוגה. איך יידע? אבל כשיש לו מצב רוח לא טוב…? הוא מתרחק, מסתגר, לא רוצה לשתף. את נעלבת, מתאכזבת ונפגעת שהוא לא פתוח איתך כפי שאת פתוחה איתו, ואת מתחילה לשאול, ללחוץ, לתחקר.. מתחילה להיבהל.. "זה קשור אליי? קרה משהו?" – הוא רק רוצה קצת שקט. וזה קשה. בנוגה מדברים על הכאב עד שהוא מתפוגג. במאדים מסתגרים עד שהוא נעלם. אלוהים, כמה שאנחנו שונים, וכמה שאנחנו לא מודעים לזה בכלל.
כשאת כועסת (ומצפה שהוא יידע בדיוק על מה ולמה), הוא שואל "מה קרה?" ואת עונה בקצרה "כלום" או "הכל בסדר", או "לא משנה כבר". הרי שתינו יודעות שאת רוצה שהוא יעצור הכל, יעניק לך יחס, יתיישב לידך ויתעניין בכל זאת מה מעיק עלייך, ברוך, בחום, באהבה. אבל הוא, במגבלות הטבעיות של הגבריות, שומע רק את מה שאמרת, בפשטות. אמרת כלום? הוא שומע "כלום". הוא לא מבין רמזים, הוא לא מחפש משמעות. הוא לא מנתח את זה עכשיו. הוא חושב שאם יש לך משהו לומר, את כבר תגידי. כמו שהוא פועל. כמו כל החברים שלו, הציידים ממאדים.
ואת אוהבת סרטי קומדיה ורומנטיקה, בתי קפה, שיחות נפש, שופינג.. ואת רוצה שהוא יאהב את זה גם, שיבוא איתך, שיהיה חלק מזה. אבל הוא בכלל אוהב כדורגל, אופנועים, סרטי אקשן וכוח.. והאמת..? זה בסדר לאהוב דברים שונים. אבל כדאי שמדי פעם תלכי איתו ל"התלהב" מאופנועי שטח, והוא יבוא איתך להופעות של רותם כהן…
והוא צריך שתבקשי ממנו להחליף מנורה, לסדר את דלת הארון שהתפרקה, לתקוע מסמר בקיר.. אפילו שאת יודעת לעשות את זה לבד. הוא צריך להרגיש שצריכים אותו. הוא צריך להרגיש הגיבור שלך. אז תני לו את זה. ושיפתח גם איזו קופסת שימורים, ככה, בשביל האגו הגברי.
אז מה יהיה הסוף…?
המונחים פשרה, הבנה וסבלנות הם שחוקים ונדושים, אבל בסופו של דבר, אם החלטנו לחיות ביחד – אזרחיות נוגה ותושבי מאדים, כדאי שנבין אחד את השני, או שנחזור כל אחד לכוכב שלו. ותכלס.. לא היה שם כיף לבד.
אז, גברים, תהיו נעימים אלינו, מנומסים, תגלו כלפינו חום ואהבה, גילויי חיבה, הבנה, הקשבה, ואנחנו מבטיחות לספק לכם את ייצר הכיבוש והמרדף, לממש את עצמכם כציידים, כמחליפי מנורות ומתקני פנצ'רים.
תאהבו אותנו כמו שאנחנו צריכות, ונעריץ אתכם כמו שאתם רוצים. ואולי ביחד, ננצח את בעיות האהבה בדור שלנו.
טיפים לגברים, שמתרוצצים ברשת (הטיפים, טוב בעצם.. גם הגברים) – מנוגה באהבה:
- אם אני שואלת אותך אם שמנתי, התשובה הנכונה תמיד היא:
"מה פתאום מותק, לי נראה שדווקא קצת רזית". - אין לנו שום בעיה עקרונית עם בגדים שזרוקים על הרצפה.
אנחנו ממש לא חולות סדר ולא ניקיון. פשוט יש לנו בעיה עם זה שאנחנו צריכות להרים אותם בסוף. - נשים יכולות לסמס שעות עם חברות. ולא, זה לא על שטויות.
זה על דברים חשובים שברומו של עולם. על חינוך, על כלכלה, על צרכנות נבונה,
על משפטים (מי אמר למי ולמה), על ענייני פנים (מי עשתה בוטוקס בשפתיים)
ועל ענייני חוץ (הנסיעה הקרובה לפריז). נכון שעכשיו זה נשמע הרבה יותר הגיוני? - סקס לא פותר בעיות. גם סקס טוב לא פותר בעיות. גם סקס מעולה לא!
- לשבת עם חברות חמש שעות לקפה זה זמן לגמרי סביר, ובכלל לא מוגזם.
תחשוב מה הזמן הממוצע של ישיבת ממשלה או של המו"מ עם הפלשתינאים.
חוץ מזה אנחנו מנהלות שם את כל השיחות שאנחנו לא מנהלות איתך! אז תן לנו את הזמן.
זה חסכון שלך. - אם אחרי שהכנו לילדים לאכול, הכנו איתם שיעורים, הסענו אותם לחוגים,
וסידרנו את כל הבלאגן, אתם מגיעים הביתה ובמקום לשלוח אותם להתקלח,
אתם משחקים איתם כדורגל בסלון, זה לא נקרא לעזור עם הילדים! - אם אנחנו אומרות לך שאנחנו חייבות את הנעליים האלה, תאמין לנו.
אנחנו חייבות את הנעליים האלה. ולא, אין לך ממש סבלנות לשמוע את
התשובה לשאלה למה, אבל אם אתה באמת רוצה לדעת אז שב
כאן ואנחנו נסביר לך. - כאב ראש וקצת נזלת לא דורשים אשפוז. וזה לא שאנחנו
לא אמפטיות לסבל שלך, פשוט יש לנו מספיק ילדים לטפל בהם. - זה שלא יצאנו לשדרות רוטשילד להפגין בעד שוויון בנטל
זה לא אומר שאנחנו לא מאמינות בו. ולא, להוריד
את הזבל ולקחת את האוטו למוסך זה לא נקרא שוויון בנטל. - אם לא שאלתי אותך איך הבגד החדש שקניתי,
אין צורך שתגיד את דעתך. אלא אם כן אתה חושב שהוא מדהים! - נשים לא יכולות לעשות אהבה עם מישהו שהן כועסות עליו.
אז או שלא תכעיסו אותנו, או שתדעו לפייס, או שתתאפקו.
טיפים שמתרוצצים ברשת, מאזרחי מאדים לבנות נוגה –
- כשאנחנו צריכים לצאת, כל מה שתלבשי יהיה בסדר. ב-א-מ-ת!
- גברים לא יודעים לקרוא מחשבות.
- אם את חושבת שאת שמנה, זה כנראה נכון. אל תשאלי אותנו.
- אם את שואלת שאלה שאת לא רוצה תשובה עליה,
תצפי לתשובה שלא רצית לשמוע. - אם משהו שאמרנו יכול להתפרש לשתי דרכים,
ואחת מהן גורמת לך להיות עצובה או כועסת, התכוונו לפירוש השני. - כל מה שאמרנו לפני חצי שנה, הוא לא רלוונטי באמצע וויכוח. בעצם כל מה שאנחנו אומרים, פג תוקפו תוך שבוע.
- אל תשאלי על מה אנחנו חושבים, אלא אם כן את רוצה לדבר על ספורט או על סקס.
- יש לך מספיק בגדים!
- יש לך יותר מידי נעליים!
- אם אנחנו שואלים אותך מה הבעיה ואת עונה 'כלום',
נתנהג כאילו כלום לא קרה, למרות שאנחנו יודעים שאת משקרת.
זה פשוט לא שווה את הכאב ראש. - אנחנו רואים רק 16 צבעים, כמו ברירת המחדל של windows .
אפרסק לדוגמה זה פרי, לא צבע, סלמון זה דג, ואין לנו מושג מה זה טורקיז. - כריסטופר קולומבוס לא היה צריך שיכוונו אותו בדרך, גם אנחנו לא.
- את יכולה או לבקש מאיתנו לעשות משהו, או להגיד לנו איך את רוצה שזה ייעשה,
לא שניהם. ואם את כבר יודעת מהי הדרך הכי טובה לעשות משהו, תתכבדי ותעשי את זה לבד. - תבקשי מה שאת רוצה. בואי נבהיר את העניין: רמזים לא עובדים!
רמזים עבים לא עובדים! רמזים ברורים לא עובדים! פשוט תגידי! - בכי זה סחטנות.
- "כן" ו"'לא" הן תשובות מאוד מתקבלות על רוב השאלות.
- תיגשי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור לך אותה.
זה מה שאנחנו עושים, בשביל אמפתיה יש לך חברות.
